הכיסוי הביטוחי בפוליסות לביטוח חיים והכיסוי הביטוחי הניתן בקרנות הפנסיה נבדלים זה מזה בגורם הנושא בסיכון הביטוחי. בפוליסות ביטוח חיים חברת הביטוח גובה פרמיות בעבור הביטוח, ובקרות מקרה ביטוח משלמת תגמולי ביטוח. לעומת זאת, בקרן פנסיה הביטוח הוא הדדי: כל מבוטח בקרן משלם פרמיית ביטוח, ומפרמיות אלו משולמים תגמולי הביטוח. אם נוצר עודף פרמיות על פני תשלומים – עודף אקטוארי – הוא מחולק למבוטחים, ואם נוצר גירעון אקטוארי, יתרת החיסכון הצבורה של המבוטחים מכסה גירעון זה.

גירעונות או עודפים אקטואריים בקרן פנסיה קורים כאשר אירועי נכות ומוות באוכלוסייה המבוטחת אינם תואמים את הנחות הקרן, שכן קרן פנסיה מחשבת את עלות הסיכון הביטוחי ואת מקדמי ההמרה לפנסיית זקנה על פי הנחות דמוגרפיות. לדוגמה, אם מספר מקרי הנכות בפועל גדול ממספר המקרים הצפוי לפי הנחות הקרן, נגרם גירעון אקטוארי, המחייב להפחית את הצבירה הפנסיונית של העמיתים.

לפי הוראות הממונה על הביטוח ושוק ההון, קרן פנסיה עורכת בכל תקופת דיווח מאזן אקטוארי, שבו מוצגים נכסיה והתחייבויותיה. ההתחייבויות במאזן האקטוארי הן התחייבויות הקרן למבוטחים ולמקבלי הפנסיה, והן מחושבות בהתבסס על הנחות ריבית היוון ועל תוחלת חיים של מבוטחים, פנסיונרים ושאירים. אם הנכסים עולים בערכם על ההתחייבויות, נוצר לקרן עודף אקטוארי; אם ההתחייבויות עולות על שווי הנכסים, נוצר לקרן גירעון אקטוארי.

פעולה לאיזון אקטוארי נועדה להשוות את שווי הנכסים להתחייבויות על ידי הקטנת או הגדלת ההתחייבויות.

אם נחלק את העודף או ה- חוסר האקטוארי, לפי העניין, בסך נכסי המבוטחים, נקבל תשואה דמוגרפית חיובית או שלילית. עודף אקטוארי יירשם כתשואה דמוגרפית חיובית, ולמעשה יעלה את התשואה הכוללת שהשיגה הקרן, ואילו גירעון אקטוארי יירשם כתשואה שלילית, שתקזז את התשואה מההשקעות שהשיגה הקרן.

לחברה מנהלת של קרן פנסיה עשוי להיות משקל רב בקביעת גובה העודף או הגירעון האקטוארי. החברה המנהלת, בהיותה הגורם האחראי לניהול הסיכונים, אחראית לחיתום של מצטרפים חדשים, לבדיקה רפואית במקרה של תביעה לפנסיית נכות ולבדיקה של תקופת האכשרה במקרי נכות או פטירה.

מעוניינים לקבל ייעוץ וליווי >> סינרג'י ליווי ותכנון ביטוחי ופנסיוני